שלום לכולם,
ביום שלישי לימדתי את הילדים סיפור קצר שנקרא"מה קרה לצדפות" מתוך חוברת "מפתח הקסם". בטקסט מדובר על בקשת סליחה.
המטרה הייתה שהתלמידים ידעו מתי אנחנו מבקשים סליחה.
מטרה נוספת הייתה שאעזור לתלמידים לשפר את מיומנויות הקריאה. ובכיתה א' שלבי קריאת טקסט הם לפי השיטה כלהלן:
1. מספור הטקסט
2. קריאה עצמית של הטקסט.
3. הקראת הטקסט ע"י המחנך.
4. רישום על ליד השורות בטקסט ילדים שיקראו.
5. הילדים קוראים בקול את הטקסט.
המטרה הייתה שהתלמידים ידעו מתי אנחנו מבקשים סליחה.
מטרה נוספת הייתה שאעזור לתלמידים לשפר את מיומנויות הקריאה. ובכיתה א' שלבי קריאת טקסט הם לפי השיטה כלהלן:
1. מספור הטקסט
2. קריאה עצמית של הטקסט.
3. הקראת הטקסט ע"י המחנך.
4. רישום על ליד השורות בטקסט ילדים שיקראו.
5. הילדים קוראים בקול את הטקסט.
וכמו בכל פעם, אני רוצה לשתף אתכם במהלך השיעור
בתחילת השיעור, רשמתי על הלוח את המילה "סליחה ואת כותרת של הטקסט.
ושאלתי אותם, כיצד מתקשרת הכותרת של הטקסט למילה סליחה התלמידים העלו מספר רעיוניות יפים, כמו: הים צריך לבקש סליחה מהצדפים"אולי האנשים צריכים לבקש סליחה מהצדפים מגוון תשובות יפות.
לאחר הדיון, אמרתי להם שאנחנו נבדוק ביחד איך זה מתקשר. וביקשתי מהם למספר את הטקסט ויתחילו לקרוא קריאה דומיה. ובינתיים מספרתי את הטקסט גם על הלוח.
לאחר מספר דקות,אספתי אותם חזרה למליאה, ורשמתי ליד כול שורה את שמו של הילד שרצה לקרוא את הטקסט מהלוח.
בסיום הקריאה מהלוח התלמידים התבקשו לעבוד עבודה עצמית, וניתנה להם משימה מהחוברת.
מה למדתי מהשיעור?
כמו בכל שיעור חשוב לי ללמד בשפה תקינה ועשירה.
הקריאה אצל ילדים בכיתה א' היא עדיין איטית, ואנחנו רק בתחילת השנה אז מיומנות הקריאה שלהם עדין לא חזקה. ולכן לא כל התלמידים מצליחים לקרוא. ומסיבה זאת לא הספקתי לעשות עם התלמידים את שאר הדברים שתכננתי לשיעור. היה קצת פער בין התכנון לביצוע, אבל לא פער גדול, אולי היה פספוס בדיון עם התלמידים לגבי המילה סליחה, וממי אנו מבקשים סליחה, הדיון יכל להתרומם למקומות גבוהים יותר, אבל שוב, מדובר בנושא מופשט, שדורש לפחות שני שיעורים, ולמורה היה חשוב שאתמקד יותר בקריאה שלהם.
הגעתי לשיעור לא הכי מוכנה, זה היה שיעור בספונטני, וזה ניכר בפועל, לאור השאלות ששאלתי את התלמידים לא היה עידוד של שיח, בדיעבד יכולתי לנסח שאלות, ולחזור על משפטים יפים שנאמרו בכיתה, ולהרים את הדיון קצת יותר.
לא שאלתי יותר מידי שאלות על המילה סליחה, וממי אנחנו מבקשים סליחה.
בתחילת השיעור, רשמתי על הלוח את המילה "סליחה ואת כותרת של הטקסט.
ושאלתי אותם, כיצד מתקשרת הכותרת של הטקסט למילה סליחה התלמידים העלו מספר רעיוניות יפים, כמו: הים צריך לבקש סליחה מהצדפים"אולי האנשים צריכים לבקש סליחה מהצדפים מגוון תשובות יפות.
לאחר הדיון, אמרתי להם שאנחנו נבדוק ביחד איך זה מתקשר. וביקשתי מהם למספר את הטקסט ויתחילו לקרוא קריאה דומיה. ובינתיים מספרתי את הטקסט גם על הלוח.
לאחר מספר דקות,אספתי אותם חזרה למליאה, ורשמתי ליד כול שורה את שמו של הילד שרצה לקרוא את הטקסט מהלוח.
בסיום הקריאה מהלוח התלמידים התבקשו לעבוד עבודה עצמית, וניתנה להם משימה מהחוברת.
מה למדתי מהשיעור?
כמו בכל שיעור חשוב לי ללמד בשפה תקינה ועשירה.
הקריאה אצל ילדים בכיתה א' היא עדיין איטית, ואנחנו רק בתחילת השנה אז מיומנות הקריאה שלהם עדין לא חזקה. ולכן לא כל התלמידים מצליחים לקרוא. ומסיבה זאת לא הספקתי לעשות עם התלמידים את שאר הדברים שתכננתי לשיעור. היה קצת פער בין התכנון לביצוע, אבל לא פער גדול, אולי היה פספוס בדיון עם התלמידים לגבי המילה סליחה, וממי אנו מבקשים סליחה, הדיון יכל להתרומם למקומות גבוהים יותר, אבל שוב, מדובר בנושא מופשט, שדורש לפחות שני שיעורים, ולמורה היה חשוב שאתמקד יותר בקריאה שלהם.
הגעתי לשיעור לא הכי מוכנה, זה היה שיעור בספונטני, וזה ניכר בפועל, לאור השאלות ששאלתי את התלמידים לא היה עידוד של שיח, בדיעבד יכולתי לנסח שאלות, ולחזור על משפטים יפים שנאמרו בכיתה, ולהרים את הדיון קצת יותר.
לא שאלתי יותר מידי שאלות על המילה סליחה, וממי אנחנו מבקשים סליחה.
בנוסף היה חבל שלא נתתי במה לתלמידים לדבר ולשמוע את הסיפורים ולעוף עם הדמיון שלהם.
שאלתי אותם שאלה, איך המשפט: מה קרה לצדפות? בלי שהם עדיין קראו את הסיפור, אחת התלמידות אמרה שהגלים צריכים לבקש מהצדפות סליחה, כי הם סוחפים אותם. וזה היה משפט מדהים, ולא נתתי במה לאותה ילדה, זה היה פיספוס. אני מודה. אבל גם אני שמחה על זה שניסיתי ללמד שיעור בספונטני וללא הכנה מראש, ואני חושבת שהוא עבר יחסית בסדר.
אני חושבת שיצרתי מעורבות ועניין התלמידים היו מעורבים, ורצו לקרוא בקול את הסיפור מהלוח.
התלמידים לדעתי נהנו יותר והיו מעורבים כאשר התבקשו לצייר ציור הקשור לסליחה בעקבות הסיפור.
התלמידים לדעתי נהנו יותר והיו מעורבים כאשר התבקשו לצייר ציור הקשור לסליחה בעקבות הסיפור.
הפעלתי שיקול דעת בארגון הזמן, ומבחינת הפעילויות שרציתי לעשות עם התלמידים.
חברים אין לי חומר לצרף לכם היות והשיעור נלקח מחומר הלימוד של התלמידים.
