שיעור פרידה

שלום לכולם,

היום, הוא יומי האחרון כסטודנטית בהתנסות.

אני והסטודנטיות להוראה, נפרדות מהתלמידים, מהמורה המאמנת, מהמנהלת, ויוצאות לדרך חדשה.

הדרך שבה אנו נהיה לבד בשטח, נעמוד מול כיתה לבד, כמובן שיצמידו לנו מורה חונכת, את ההחלטות נחליט כמעט לבד, נדבר עם ההורים לבד, ולבד נצטרך להתמודד עם מיליון ואחד נושאים, מצבים נעימים ופחות נעימים, לבד נקבל את המחמאות, ולבד נתמודד באתגרים.

בשיעור פרידה, אני והסטודנטית השנייה, הכנו שיעור פרידה משותף,שוחחנו עם התלמידים  על על פרח החמנייה, ומה המילה שמסתתרת בה, ומה מקור שמה.

בסיום הדיון, חילקנו לילדים דף עבודה של ציור החמנייה בגדלים שונים, ועליהם לצבוע אותה בצבעי החמנייה, בסיום הצביעה הם קיבלו קרטון ביצוע ועליו הדביקו את החמנייה וגזרו אותה בהתאם, ובמרכז החמנייה הם רשמו מהו מורה טוב, לדעתם.

תלמידים שסיימו להדביק ניגשו אלינו על מנת שנעזור להם להדביק את פרח החמנייה על השיפוד, את השיפודים סידרתי  בצורת זר ותקעתי אותם בקלקר והכנסתי אותם לקערה יפה.

למזלנו המורה לא נכחה בשיעור וכשסיימנו קראנו למורה, נפרדנו מהתלמידים וגם מהמורה. וכמתנת כמתנת פרידה למורה הבאנו עציץ עם צמח המזל ומכתב פרידה, וכמובן את זר הפרחים שהתלמידים הכינו, ולתלמידים הבאנו סוכריות וגם מכתב פרידה לכל ילד. 

השיעור  קצת התארך , וזה לא היה באחריותי, כי הפעם החלטתי לתת לסטודנטית שאיתי, את האחריות לתכנן את השיעור, ואני הייתי  אחראית על נושא המתנה ומכתב התודה שהכנו למורה.

מה למדתי מהשיעור!

אני חושבת שיצרנו אווירה נעימה, זה היה שיעור משותף, אני מאמינה שהיינו סובלניות כלפי התלמידים וקשובות אליהם. התלמידים היו מעורבים והשתתפו בשיעור וניתנה לכל תלמיד הזדמנות להביע את דעתו.

השתדלתי מאד לנסח את השאלות בהתאם לרמתם של התלמידים, וגם ניסחנו באופן ברור את המטלות, וחזרנו עליה מספר פעמים.

לדעתי לא הופעל שיקול  נכון,ולא הוגדר זמן מדויק בתכנון  השיעור, בשיעור הפעילות שניתנה לתלמידים הייתה פעילות  מגוונת, והיו צריכים לעשות פעולות רבות, שלתלמידים בכיתה א עדיין קצת קשה לבצע מספר פעולות ביחד. במקרה זה, לצבוע, לגזור, להדביק על קרטון, ובנוסף להדביק גם על השיפוד, פעילות שכזו באמת אורכת זמן רב, ולכן לא היה מספיק זמן להיפרד מכל התלמידים, ואת הסוכריות ,והמתנה למורה, ומכתב הברכה חילקנו ממש בזריזות.
במהלך הפרידה הרגשתי שאני מפספסת את הפרידה שתכננתי בקפידה, וחבל.

כפי שציינתי בפוסטים קודמים,אני  מלמדת ומשוחחת עם התלמידים בשפה תקינה ועשירה.

הפעילות שביצעו התלמידים וידעו שהמטרה שלשמה הם מכינים את פרח החמנייה, (והיא כמובן מתנה למורתם), גרמה להם להיות מרוכזים בעבודתם,  והיו שותפים, ומעורבים ואני חושבת שהתלמידים הכי נהנו בשלב צביעת ציור החמנייה, וגם כאשר הם היו צריכים לרשום מהם התכונות לדעתם של מורה טוב
ולכן, בגלל המעורבות האישית שלהם, בכיתה היו בעיות משמעת קולות, אבל הצלחנו למגר , וכמובן ששמרנו על הרגלי הלמידה.

השיעור הזה מבחינתי היה מרגש ומיוחד.

 חברים אני מצרפת לכם כמו תמיד את מה שעשינו ועמלנו בכיתה, תיהנו!! :)

הברכה למורה המאמנת 

הברכה לתלמידים

דוגמאות לשתי חמניות שהתלמידים צבעו 

הקערה שעליה תקענו את שיפודי החמניות 

התוצאה הסופית :) 

שיעור במדעים - עונת החורף

שלום קוראים יקרים,

היום לימדתי שיעור בנושא החורף , היות ואנחנו נמצאים בעונת החורף, ומטרת השיעור הייתה לעשות עם התלמידים חזרה על מילים בזכר ונקבה, דרך סיפור קצר שמדבר על עונת החורף. 

אתאר לכם בקצרה כמו תמיד את מהלכו של השיעור, שתוכלו להתרשם.
הצגתי לתלמידים את נושא השיעור, ואמרתי להם שהיום אנחנו נדבר על סימני החורף, ונלמד סיפור קצר שנקרא: "חורף".
לאחר מכן, זימנתי תלמידים שיציגו את השיחה שהתקיימה בין התלמידים בסיפור, בסיום הצגת השיחה, שוחחנו קצת על סימני החורף ומדוע הברק מגיע לפני הרעם, וזאת כתוצאה מההבדל הגדול שבין מהירות האור למהירות הקול. 

לאחר הדיון חילקתי להם את דף העבודה, ולפני שיתחילו לעבוד, שוחחנו כיצד אנחנו מזהים האם מדובר במילה זכר, או במילה נקבה?  ובדיון אמרנו שניתן להוסיף שם תואר לשם עצם וכך יהיה לנו יותר קל לזהות. דוגמה, שולחן גדול או גדולה? 

בדף היו מספר משימות , אך התמקדתי במילוי הטבלה של הזכר והנקבה, שמבחינתי זה היה חשוב יותר, כי זו מטרת השיעור,  ולאחר  שניתנה לתלמידים זמן עבודה עצמית  בדקנו ביחד את הטבלה במליאה. 

בזמן העבודה העצמית, עברתי ביניהם וראיתי אכן הם הבינו את החומר, ועזרתי במידת הצורך, תלמיד שסיים, היה מורה צעיר, ועזר לחבריו, (עוד דרך שבאמצעותה אנחנו יכולים למזער בעיות משמעת:) ). 

עשר דקות  לפני תום השיעור, ולאחר בדיקת הטבלה, תרגלתי איתם מילים של זכר ונקבה. אמרתי להם שיוציאו את הלוח המחיק שלהם, וכאשר אני אומרת מילה, הם ירשמו אותה בלוח, ויסמנו זכר או נקבה. 

שיטה נחמדה וכייפית לדעתי לסיים את השיעור, וגם לעשות חזרה, וגם ללמוד. :)

מה למדתי מהשיעור!

חברים, לא אחדש לכם בכך שאומר  לכם שהשפה בה שוחחתי עם התלמידים הייתה בשפה תקינה ועשירה עד כמה שניתן.

בשיעורים שלי אני מנסה כמה שיותר לערב ולשתף את התלמידים שהיו אקטיביים, וליצור אווירה לימודית תומכת, ואווירה נעימה וסובלנית. אני גם משתדלת לדבר בטון נעים, כמובן שבמידה ויש בשיעור בעיות משמעת, והתלמידים לא איתי, אחזיר אותם בדרך נעימה, ובשיטה של חיזוקים או סימנים מוסכמים. זוהי השיטה שאני פועלת לפיה לאורך כול השיעורים שאני מלמדת. 

ניסוח השאלות ששאלתי את התלמידים הייתה מותאמת לרמתם.

הנושא, השיעור והסיפור ריתק אותם, הסיפור היה על תלמידי כיתה א3, יום שלישי, וחורף, (וזה היה בול, כי לימדתי ביום שלישי, כיתה א3, והעונה הייתה חורף), ולכן הדיון זרם, ועלה לגבהים שרציתי, רוב התלמידים השתתפו, מעט מאוד לא שיתפו פעולה. 

הפעלתי שיקול דעת מבחינת ארגון הזמן, היה זמן מוגדר לכול פעילות, הספקתי, לעשות איתם את מערך השיעור שתכננתי, לא הרגשתי שהיה פער בין התכנון לביצוע. ואני שמחה על כך (זה מעיד על כך שאני בדרך הנכונה :) ).

בכול שיעור אני משתדלת להיות קשובה לתלמידים ולתשובותיהם, לתת לכול ילד הזדמנות לדבר, ולתת לו את הבמה להביע את עצמו, אני חושבת  שבשיעור השתדלתי לעודד שיח, לדעתי, כי היה משוב שיח שקידם את הלמידה, חיברתי  בין התשובות של התלמידים, ולא דילגתי על תלמיד, והתייחסתי לתשובותיהם.

אני מאמינה שהתלמידים ירצו לדבר יותר, כי הם יודעים שמקשיבים להם, ובדרך זו התלמידים מפעילים את מיומנויות החשיבה שלהם. 

קוראים יקרים אני מצרפת לכם את דף העבודה ואת הסיפור. :)