היום לימדתי שיעור בנושא החורף , היות ואנחנו נמצאים בעונת החורף, ומטרת השיעור הייתה לעשות עם התלמידים חזרה על מילים בזכר ונקבה, דרך סיפור קצר שמדבר על עונת החורף.
אתאר לכם בקצרה כמו תמיד את מהלכו של השיעור, שתוכלו להתרשם.
הצגתי לתלמידים את נושא השיעור, ואמרתי להם שהיום אנחנו נדבר על סימני החורף, ונלמד סיפור קצר שנקרא: "חורף".
לאחר מכן, זימנתי תלמידים שיציגו את השיחה שהתקיימה בין התלמידים בסיפור, בסיום הצגת השיחה, שוחחנו קצת על סימני החורף ומדוע הברק מגיע לפני הרעם, וזאת כתוצאה מההבדל הגדול שבין מהירות האור למהירות הקול.
לאחר הדיון חילקתי להם את דף העבודה, ולפני שיתחילו לעבוד, שוחחנו כיצד אנחנו מזהים האם מדובר במילה זכר, או במילה נקבה? ובדיון אמרנו שניתן להוסיף שם תואר לשם עצם וכך יהיה לנו יותר קל לזהות. דוגמה, שולחן גדול או גדולה?
בדף היו מספר משימות , אך התמקדתי במילוי הטבלה של הזכר והנקבה, שמבחינתי זה היה חשוב יותר, כי זו מטרת השיעור, ולאחר שניתנה לתלמידים זמן עבודה עצמית בדקנו ביחד את הטבלה במליאה.
בזמן העבודה העצמית, עברתי ביניהם וראיתי אכן הם הבינו את החומר, ועזרתי במידת הצורך, תלמיד שסיים, היה מורה צעיר, ועזר לחבריו, (עוד דרך שבאמצעותה אנחנו יכולים למזער בעיות משמעת:) ).
עשר דקות לפני תום השיעור, ולאחר בדיקת הטבלה, תרגלתי איתם מילים של זכר ונקבה. אמרתי להם שיוציאו את הלוח המחיק שלהם, וכאשר אני אומרת מילה, הם ירשמו אותה בלוח, ויסמנו זכר או נקבה.
שיטה נחמדה וכייפית לדעתי לסיים את השיעור, וגם לעשות חזרה, וגם ללמוד. :)
מה למדתי מהשיעור!
חברים, לא אחדש לכם בכך שאומר לכם שהשפה בה שוחחתי עם התלמידים הייתה בשפה תקינה ועשירה עד כמה שניתן.
בשיעורים שלי אני מנסה כמה שיותר לערב ולשתף את התלמידים שהיו אקטיביים, וליצור אווירה לימודית תומכת, ואווירה נעימה וסובלנית. אני גם משתדלת לדבר בטון נעים, כמובן שבמידה ויש בשיעור בעיות משמעת, והתלמידים לא איתי, אחזיר אותם בדרך נעימה, ובשיטה של חיזוקים או סימנים מוסכמים. זוהי השיטה שאני פועלת לפיה לאורך כול השיעורים שאני מלמדת.
ניסוח השאלות ששאלתי את התלמידים הייתה מותאמת לרמתם.
הנושא, השיעור והסיפור ריתק אותם, הסיפור היה על תלמידי כיתה א3, יום שלישי, וחורף, (וזה היה בול, כי לימדתי ביום שלישי, כיתה א3, והעונה הייתה חורף), ולכן הדיון זרם, ועלה לגבהים שרציתי, רוב התלמידים השתתפו, מעט מאוד לא שיתפו פעולה.
הפעלתי שיקול דעת מבחינת ארגון הזמן, היה זמן מוגדר לכול פעילות, הספקתי, לעשות איתם את מערך השיעור שתכננתי, לא הרגשתי שהיה פער בין התכנון לביצוע. ואני שמחה על כך (זה מעיד על כך שאני בדרך הנכונה :) ).
בכול שיעור אני משתדלת להיות קשובה לתלמידים ולתשובותיהם, לתת לכול ילד הזדמנות לדבר, ולתת לו את הבמה להביע את עצמו, אני חושבת שבשיעור השתדלתי לעודד שיח, לדעתי, כי היה משוב שיח שקידם את הלמידה, חיברתי בין התשובות של התלמידים, ולא דילגתי על תלמיד, והתייחסתי לתשובותיהם.
אני מאמינה שהתלמידים ירצו לדבר יותר, כי הם יודעים שמקשיבים להם, ובדרך זו התלמידים מפעילים את מיומנויות החשיבה שלהם.
קוראים יקרים אני מצרפת לכם את דף העבודה ואת הסיפור. :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה