יום חמישי, 25 בספטמבר 2014

שיעור בחשבון - שבוע עבודה מעשי

שלום קוראים יקרים,

אני לקראת סיום השבוע, ולכן רציתי לשתף אתכם ולספר שהייתי בשבוע של עבודה מעשית.
כן, כן, להתייצב בכל בקר בבית הספר וללמד, נשמע קצת מלחיץ, ואני שואלת איך עושים את זה, אנחנו הסטודנטים לימדנו פעם בשבוע, שיעור אחד וזהו, ואז אנחנו מבינים שהגיע הרגע החשוב.
בשבוע העבודה המעשי עלינו להכין "יחידת הוראה", נשמע כמו משרד החינוך, נכון??
אז להרגע, "יחידת הוראה" זוהי הגדרה של נושא אחד שאותו מלמדים במספר שיעורים ברצף, וזו בעצם המטרה ללמד אותו כול יום. אך לא תמיד אפשר ללמד בכל יום, כי אנו תחת הוראות בבית הספר.

אז בשבוע עבודה מעשי, לימדתי ועשיתי איתם חזרה בחשבון על מגוון נושאים כגון: מספרים בתחום ה-20, לפני ואחרי, זוגי ואי זוגי.
לכן אשמח לתאר לכם בקצרה על השיעור הראשון שלימדתי "זוגי ואי זוגי בתחום ה-20.

המטרה ללמד את התלמידים שיכירו את המושגים הנ"ל, וידעו לזהות מספרים זוגיים ואי זוגיים.
ולכן אשתף אתכם ואתאר לכם בקצרה את מהלכו של השיעור, אתחשב בכם ולא אכביר בתיאור, ובכן  את השיעור פתחתי וזימנתי ששה תלמידים, וחילקתי אותם לקבוצות זוגיות ואי זוגיות, ושאלתי אותם האם מישהו נשאר לבד, האם כולם עם בני זוג, וזאת כדי שילמדו להבחין בין מספר זוגי לאי זוגי, והאם המספר מתחלק או לא מתחלק.
התלמידים קיבלו מדבקות שחלקן היו מדבקות עם מספר זוגי, וחלקם אי זוגי. והיו צריכים לענות עליהם, בהתאם לשיטה שביצענו קודם לכן יחד בכיתה.
בסיום המשימה בדקנו ורשמתי את המספרים על הלוח, בטור של הזוגי ובטור של האי זוגי.


כדי שהתלמידים יוכלו לזהות את המספרים הזוגיים רשמתי אותם בצבע אחד שונה מהמספרים האי זוגיים. 
10,11,12,13,14,16 ועוד.

התלמידים הבחינו שהמספרים הזוגיים הם בקפיצה של ספרה אחת. 


בסיום חילקתי דף עבודה, בנושא מספרים זוגיים ואי זוגיים בתחום ה-20. 


אז מה למדתי מהשיעור!




ארגון השיעור היה נכון. הצלחתי לעמוד בלוח הזמנים, לא היה פער בין תכנון השיעור לבין הביצוע. אני חושבת שלתלמידים היה  מספיק  זמן לבצע את המשימה, ותלמיד שסיים ראשון - הופך להיות "מורה צעיר", ועוזר לחבריו. מצב זה גורם לילד להרגיש שהוא עושה מעשים טובים ועוזר לאחרים. זו הרגשה נפלאה של הילדים שהם יכולים ללמד ילדים אחרים. 
בנוסף התלמידים היו מעורבים ושותפים בשיעור, כפי שהבחנתם בפוסטים הקודמים שלי, חשוב לשתף את התלמידים ולגרום להם להיות מעורבים וקשובים, ובכך למזער בעיות משמעת.
אני חושבת שהתלמידים נהנו מהשיעור ושמחו לשתף פעולה, ההקשבה היתה בריכוז גם שהסברתי להם על המספרים הזוגיים ואי זוגיים.
בכול שיעור חשוב לי להקשיב לתלמידים, ולא לקטוע אותם במהלך השיחה. לדעתי בשיעור הזה לא הייתי צריכה להתגמש, כיוון שהשיעור, זרם לכיון אליו כיוונתי.
דף העבודה שחילקתי להם היה מותאם לרמתם, ולכן לא נוצרו אי הבנות.
כדי לוודא שהתלמידים קשובים לי, פניתי  בשאלה לתלמידים שהתעסקו בדברים שלא קשורים לשיעור, וכך הם חזרו להתרכז בלמידה.
השיעור זרם, לא הרגשתי שאני "מאבדת" אותם, התלמידים ענו ולדעתי השיעור היה מוצלח.

קוראים יקרים, אני מצרפת לכם את דף העבודה שהמשימה הייתה להקיף את הציורים בהתאם למספר המצוין בצד כדי להבחין בין מספר זוגי לאי זוגי.

















יום חמישי, 18 בספטמבר 2014

שיעור במדעים - הרקפת




שלום קוראים יקרים,

היום לימדתי בנושא מדעים, ובחרתי ללמד על הרקפת, מטרת השיעור שהתלמידים יכירו את תהליך צמיחת הפרח, ואת חלקיו.
בתחילת השיעור חילקתי לילדים פאזל תמונה של הרקפת, ועליהם להרכיב לבד, ולנסות להבין מה נושא השיעור.
בסיום ההרכבה, טוב לא כולם סיימו להרכיב אבל רוב הקבוצות סיימו, והודעתי להם מהו נושא השיעור. הקראתי לתלמידים סיפור בשם "פיקי הפקעת". זהו סיפור חמוד המתאים לכיתות הנמוכות, ומסביר את תהליך הנביטה של פרח הרקפת. בסיום הצגתי להם סרטון קצר של הפרח.
לעבודה עצמית, עלה לי הרעיון להוציא את התלמידים לשטח בית הספר על מנת שיראו במו עיניהם את הפרח, לגעת ולהריח אותו. המשימה לצייר את הפרח כפי שרואים אותו ולנסות לדייק בציור, שציירו את כל חלקי הפרח ואת הצבעים.


מה למדתי מהשיעור!



כהרגלי, שוחחתי עם התלמידים בשפה תקינה ועשירה. הופעלו מספר פעילויות ומתכונות שונות, כגון: סרטון, הרכבת פאזל וסיפור, לגבי הפאזל אני חושבת שהייתי צריכה לגזור את החלקים גדולים ולא קטנים, ולכן התלמידים קצת התקשו בחיבור החלקים, ולכן הפעילות התארכה קצת וגזלה זמן מהשיעור, ולכן לא נותר זמן רב להשקיע בפאזל. במחשבה שנייה, אולי הייתי צריכה לגזור לארבעה חלקים גדולים, מאחר ומדובר בתלמידים בכיתות נמוכות, שעדין מתקשים.
כאשר עברתי בין התלמידים בזמן שהם הרכיבו את הפאזל, הבחנתי שיש שיפור לעומת הפעם הקודמת, כאשר עבדו בקבוצות, היו פחות מריבות ויותר שיתוף פעולה ביניהם, והתרגשתי מאד, כי ראיתי את השינוי שחל בהם. הסרטון היה קצרצר ותמציתי המראה את הרקפת. הסיפור גם הוא היה קצר וקולע ומתאים לכיתות הנמוכות, ובאמצעותו התלמידים הבינו את התהליך הנביטה של הפרח ולמדו להכיר את חלקיו, הדבר בא לידי ביטוי בציורים שלהם, כאשר הסתכלו על השורשים, על העלים, הצבע של הפרח, והם ממש בחנו את הפרח.
לאחר שסיימתי להקריא להם את הסיפור "פיקי הפקעת" שוחחנו על התהליך, וראיתי שהם די מבינים את החומר.
עודדתי שיח, והייתי קשובה לתלמידים, והיה משוב שיח שקידם למידה, וניסיתי לחבר בין התשובות של התלמידים, ולא עברתי הלאה לתלמיד הבא, התייחסתי לתשובות.
עם הזמן למדתי לא לחפש את התשובה שאותה אני רוצה לשמוע, אלא זורמת עם התשובות הנפלאות שאני מקבלת  מהתלמידים. הם רוצים יותר להשתתף, כי הם מקשיבים והם רוצים להביע את דעתם בנושא.
לדעתי, כאשר התלמידים מביעים דיעה הם מפתחים ומשכללים את מיומנויות החשיבה שלהם, ניסוח השאלות לתלמידים היו ברורות, והותאמו לרמתם.
האווירה הייתה טובה בכיתה, והיה אקלים כיתתי טוב, אווירה לימודית תומכת וסובלנית, השתדלתי להיות קשובה יותר לתלמידים.

חברי הסטודנטים, לדעתי, משיעור לשיעור אני משתפרת. אומנם, תמיד יש מה לשפר ולשאוף ליותר. אבל, הכי חשוב שנדע לקבל ביקורת, ולדעת שזה בסדר, אנחנו רק בתחילת הדרך, והכי חשוב זה ללמוד ובכל שיעור לשפר, ואני בטוחה שנצליח שיהיה טוב יותר.

אני מצרפת לכם את הסיפור ואת הפאזל....



































יום רביעי, 10 בספטמבר 2014

שלום לכולם...

שלום לכולם, 


שימי מורן חביב, אני סטודנטית להוראה, בת 28 מהוד השרון.

בבלוג שלי אספר על חוויות, רגשות, מחשבות, טיפים, הערות ועוד, ואולי הם יעזרו לסטודנטים הלומדים ורוצים להיות מורים בישראל. 


כיום, יש נטייה לוותר על המקצוע שבו הם עבדו ועושים הסבה להוראה, וזאת מסיבות שונות. למשל, אותי בגלל שעות העבודה הרבות שהם השקיעו בעבודה שלהם, רוצים לעבוד פחות ואולי הם מעדיפים לוותר על משכורת טובה ולתרום את הידע שלהם לתלמידים, ואולי שעות העבודה של מורה מתאים להם, ולכן לא משנה מהן הסיבות שגרמו להם לעשות הסבה להוראה - כולם מתקבלים בברכה כי התרומה שלהם היא חיובית ומשפיעה על מערכת החינוך שלנו וכתוצאה מכך התלמידים נהנים ומרוויחים מהם. 

סיבה נוספת להיות מורה, יש מורים שאוהבים ונהנים ללמד ילדים, כי הם רוצים להשפיע וללמד אותם בכיף ובהתלהבות, כי הילדים הם עולם בפני עצמו וכיף ללוות ולראות אותם כשהם לומדים ומתפתחים.


להיות מורה מאהבה לילדים ומהרצון ללמד אותם.

בהצלחה לכולם,

מורן