שלום קוראים יקרים,
היום לימדתי בנושא מדעים, ובחרתי
ללמד על הרקפת, מטרת השיעור שהתלמידים יכירו את תהליך צמיחת הפרח, ואת חלקיו.
בתחילת השיעור חילקתי לילדים פאזל
תמונה של הרקפת, ועליהם להרכיב לבד, ולנסות להבין מה נושא השיעור.
בסיום ההרכבה, טוב לא כולם סיימו
להרכיב אבל רוב הקבוצות סיימו, והודעתי להם מהו נושא השיעור. הקראתי לתלמידים
סיפור בשם "פיקי הפקעת". זהו סיפור חמוד המתאים לכיתות הנמוכות, ומסביר
את תהליך הנביטה של פרח הרקפת. בסיום הצגתי להם סרטון קצר של הפרח.
לעבודה עצמית, עלה לי
הרעיון להוציא את התלמידים לשטח בית הספר על מנת שיראו במו עיניהם את הפרח, לגעת ולהריח
אותו. המשימה לצייר את הפרח כפי שרואים אותו ולנסות לדייק בציור, שציירו את כל
חלקי הפרח ואת הצבעים.
מה למדתי מהשיעור!
כהרגלי, שוחחתי עם התלמידים בשפה
תקינה ועשירה. הופעלו מספר פעילויות ומתכונות שונות, כגון: סרטון, הרכבת פאזל וסיפור,
לגבי הפאזל אני חושבת שהייתי צריכה לגזור את החלקים גדולים ולא קטנים, ולכן
התלמידים קצת התקשו בחיבור החלקים, ולכן הפעילות התארכה קצת וגזלה זמן מהשיעור,
ולכן לא נותר זמן רב להשקיע בפאזל. במחשבה שנייה, אולי הייתי צריכה לגזור לארבעה
חלקים גדולים, מאחר ומדובר בתלמידים בכיתות נמוכות, שעדין מתקשים.
כאשר עברתי בין התלמידים בזמן שהם
הרכיבו את הפאזל, הבחנתי שיש שיפור לעומת הפעם הקודמת, כאשר עבדו בקבוצות, היו פחות
מריבות ויותר שיתוף פעולה ביניהם, והתרגשתי מאד, כי ראיתי את השינוי שחל בהם. הסרטון
היה קצרצר ותמציתי המראה את הרקפת. הסיפור גם הוא היה קצר וקולע ומתאים לכיתות
הנמוכות, ובאמצעותו התלמידים הבינו את התהליך הנביטה של הפרח ולמדו להכיר את חלקיו,
הדבר בא לידי ביטוי בציורים שלהם, כאשר הסתכלו על השורשים, על העלים, הצבע של
הפרח, והם ממש בחנו את הפרח.
לאחר שסיימתי להקריא להם את
הסיפור "פיקי הפקעת" שוחחנו על התהליך, וראיתי שהם די מבינים את החומר.
עודדתי שיח, והייתי קשובה
לתלמידים, והיה משוב שיח שקידם למידה, וניסיתי לחבר בין התשובות של התלמידים, ולא
עברתי הלאה לתלמיד הבא, התייחסתי לתשובות.
עם הזמן למדתי לא לחפש את התשובה
שאותה אני רוצה לשמוע, אלא זורמת עם התשובות הנפלאות שאני מקבלת מהתלמידים. הם
רוצים יותר להשתתף, כי הם מקשיבים והם רוצים להביע את דעתם בנושא.
לדעתי, כאשר התלמידים מביעים דיעה
הם מפתחים ומשכללים את מיומנויות החשיבה שלהם, ניסוח השאלות לתלמידים היו ברורות, והותאמו
לרמתם.
האווירה הייתה טובה בכיתה, והיה
אקלים כיתתי טוב, אווירה לימודית תומכת וסובלנית, השתדלתי להיות קשובה יותר
לתלמידים.
חברי הסטודנטים, לדעתי, משיעור
לשיעור אני משתפרת. אומנם, תמיד יש מה לשפר ולשאוף ליותר. אבל, הכי חשוב שנדע לקבל
ביקורת, ולדעת שזה בסדר, אנחנו רק בתחילת הדרך, והכי חשוב זה ללמוד ובכל שיעור לשפר,
ואני בטוחה שנצליח שיהיה טוב יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה