שיעור בנושא - ההמנון הלאומי התקווה

שלום לכולם,

לקראת יום העצמאות, חשבתי  וחשבתי מה אלמד, חשבתי על משהו אחר, משהו שונה, מה אלמד עוד שיר? עוד סיפור? ואיזה נושא אלמד בכיתה א'. לאחר חשיבה במשך ימים רבים, עלה הרעיון שאלמד אותם את ההמנון שלנו "התקווה". מטרת השיעור הייתה: שהתלמידים ילמדו מי חיבר את ההמנון, ומהי חשיבותו.

 רציתי  כמו כן להתמקד  במושגים "עם חופשי", ו"התקווה".

מהלכו של השיעור התחיל בכך שאיך שנכנסתי לכיתה  כתבתי על הלוח את המילים "ההמנון הלאומי", ואת "התקווה". ותליתי תמונה של נפתלי הרץ אימבר, (מחבר השיר), וכתבתי את שמו בכתב יד, כדי לאתגר את התלמידים, (הם התחילו ללמוד לקרוא ולכתוב בכתב יד). שאלתי אותם מה רשום על הלוח, מה יש מותר לאתגר קצת לא??.? 

שאלתי אותם, מה הקשר בין התמונה להמנון לדעתם, מי זה? 

לאחר דיון קצר שבו התלמידים העלו מספר רב של רעיונות, הסברתי להם  מיהו נפתלי (חיבר את ההמנון הרי אתם יודעים אין צורך לפרט נכון?? ואם לא תעשו גוגל :) ). הצגתי להם  דרך מצגת את ההמנון ורציתי להמשיך את החומר כפי שתכננתי, אבל הזרימה בשיעור הביאה אותי לכיוון אחר. לכן התחלתי למספר את ההמנון שהוקרן לתלמידים על הלוח, ובחרתי מספר תלמידים שיקראו את ההמנון, וכדי שכול תלמיד ידע איזה שורה הוא, רשמתי את שמו ליד השורה בהתאם. בדרך זו גם תרגלנו את הקריאה. בסיום התרגול, שאלתי את התלמידים באיזה סוג טקסט מדובר, מפעיל, שיר, סיפור, ואיך יודעים שזהו שיר, ומהם הקריטריונים. אחד הילדים אמר כי יש בשיר חרוזים, אז הזמנתי  ללוח תלמידים שיקיפו  בעיגול חרוזים  המופיעים בשיר "התקווה".
(והנה חברים עוד משהו שלא תוכנן מראש, והצלחנו לתרגל גם סוגי טקסים).

לעבודה קבוצתית של התלמידים הכנתי דף עבודה, שבה הם התבקשו להשלים את המילים שבשיר.

היו כרטיסיות עם מילות השיר, והיו צריכים להדביק לפי הסדר הנכון של השיר. כדי להקל עליהם את המשימה, השורה הראשונה של הבית הראשון והבית השני הודבקו מראש על הדף, וגם מספרתי את השורות. :) 

 מה למדתי מהשיעור!

כמו בכל שיעור, חשוב לי לשוחח עם התלמידים בשפה תקינה ועשירה, וחשוב להקפיד על שפה תקינה.

שוב אני אומרת, שבשיעורים שלי חשוב לי לשתף את התלמידים, שיהיו חלק, ושיהיו מעורבים, יצרתי עניין.

מעבר לזה, בדיון שקיימתי עם התלמידים, עודדתי שיח, וטיפה אולי חיזקתי את מיומנויות החשיבה שלהם, התלמידים השתתפו והתחברו לנושא, ניסוח השאלות היה ברמתם, שאלתי לפעמים שאלות קצת קשות, כדי לאתגר את התלמידים.

בדיון ניסיתי לשמוע את רוב התלמידים, ולתת להם במה, כאשר התלמידים היו צריכים לעבוד בעבודת צוות, הם קצת התקשו והיו מריבות. אולי הייתי צריכה להסביר ולרשום על הלוח איך עובדים בעבודת צוות לפני שמתחילים לעבוד, למרות שאמרתי  בעל פה, ולדעתי היה צריך להתקיים שיעור בנפרד בנושא עבודה קבוצתית. (אבל אני הנחתי שהמורה כבר שוחחה עימם על זה :( 

שמתי לב שעדיין קצת קשה  לעבוד בקבוצה, ייתכן שהם עדיין לא רגילים לעבוד בעבודת צוות, היות וזה דורש מיומנויות חברתיות כמו: סבלנות, הקשבה אחד לשני, עזרה לאחר, חלוקת תפקידים. ולכן עברתי בניהם, לראות שיש שיתוף פעולה ולכול תלמיד יש חלק. שמחתי לראות שיש תלמידים שאכן יודעים לעבוד כקבוצה. 

היה לדעתי פער קטן בין התכנון לבין הביצוע בפועל של המערך, היות  ולא עברתי עם התלמידים על המושגים שרציתי, פשוט השיעור לקח אותי למקום אחר. אבל בדיון שאלתי אותם האם הם למדו משהו חדש, הם אמרו שהם מיהו נפתלי הרץ אימבר,(ישש!!! )וכמובן שבכך השגתי את אחת המטרות.

כמובן שהשיעור יכל להיות הרבה יותר טוב, שוב אני רק בתחילת הדרך, יתכן שהייתי צריכה לעשות אחרת. בשיעור הבא אדע.

אני מצרפת לכם את דף העבודה שהכנתי לתלמידים. :)

החלפת המורה המאמנת

שלום לכולם,

היום אני והסטודנטית שאיתי בהתנסות, החלפנו את המורה המאמנת. יום קודם היא שלחה לנו מייל, ורשמה לנו את הנושאים שעלינו ללמד את הכיתות בהן היא מלמדת. ראינו בזאת הזדמנות טובה להתנסות אמיתית.

האמת, חשבתי שזאת הזדמנות טובה לרכוש ניסיון וללמד בכיתות אחרות, להיפתח לחומר לימודי מעניין וחשוב, וככול שאלמד יותר אני ארכוש נסיון כמורה ואשפר את יכולותיי מול ילדי הכיתה.

באותו יום, לרוע מזלי, הגעתי באיחור לשיעור הראשון, בגלל הפקקים האיומים בדרך:(.

נו, ועם התחלה שכזו אני צריכה להתחיל ללמד..... בכיתה ראיתי שהילדים ציירו ציור חופשי, ולכן החלטתי ללמד אותם מילים שנמצאות בחוברת שלהם "מפתח הקסם", ובזמן שנותר ביקשתי מהם שיוציאו מחברת שפה, ויכתבו את המילים שארשום על הלוח. וכך היה. מאחר והיינו לקראת סוף השיעור, לא כולם הספיקו להעתיק את המילים מהלוח, ונאלצו להעתיק בזמן ההפסקה. 

בשעה השנייה, נכנסתי ללמד בכיתה א' באותה שכבה. התבקשתי להמשיך ללמד נושא מתוך החוברת שלהם "זהירות בדרכים", הנושא שעליו שוחחתי עם התלמידים היה קשור לתמרורים. התחלתי את השיעור בכך שפניתי לתלמידים ושאלתי מה הם יודעים על תמרורים, איזה תמרורים הם מכירים, כמובן  שניסיתי לשמוע ולהקשיב לרוב התלמידים, והיה חשוב לי לחזק ולשבח את התלמידים שהשתתפו ושלא הספקתי לתת להם זמן לענות.

בזמן שהתלמידים ענו, שמחתי לשמוע ולדעת שיש להם ידע רחב בנושא, והם מזהים תמרורים, וזה מאוד חשוב.

בשעה השלישית, לימדתי שוב כיתה א, והשיעור היה בנושא זהירות בדרכים, בדומה לשיעור הקודם, ניסיתי ללמד באותה דרך שבה לימדתי את הכיתה הקודמת.

שעה רביעית הייתה בכיתת האם, ובשיעור זה לימדתי חשבון, רציתי לתרגל עם התלמידים זוגי ואי זגי.

אתאר לכם בקצרה את התנהלות השיעור.

ציירתי על הלוח את ציר המספרים, ורשמתי את המספר 40, ושאלתי מה המספר שבא אחרי, הילד שענה הוזמן לעמוד מתחת למספר, המשכנו עד מספר 46. וכאשר התלמידים חזרו למקומם המשכתי לשאול בחידות. כמו סיפרת האחדות היא אחת והעשרות היא 4 איזה מספר אני?

אם מחברים את האחדות והעשרות נקבל את המספר שמונה.

וכך הלאה. עד שכול הילדים התיישבו במקום.

לאחר מכן עברתי עם הילדים על דף העבודה, איך יודעים אם המספר הוא זוגי או אי זוגי, עד 100, הסברתי להם שמסתכלים לפי סיפרת היחידות. רשמתי מספרים על הלוח, ושאלתי אחד אחד, זוגי או אי זוגי.

לאחר שראיתי שהבינו, דיברנו על הפרש וסכום ומה הפרוש שלהם.

כעבודה עצמית חילקתי להם דף עבודה ומשימתם הייתה להכין תעודת זהות למספר בלוח המאה. כול ילד צריך לבחור מספר, ולהשלים בהתאם.

בזמן הכנת דף העבודה, עברתי בין הילדים לראות שאכן הבינו את החומר, ושמחתי לגלות שלמרות שאתגרתי אותם, בהתחלה היה להם קשה להבין את המושג של ההפרש,  אבל בסופו של דבר הם הצליחו, ועשו תרגיל בהתאם,וכמובן שהייתי שמחה :).

מה למדתי מהשיעור!

אני חושבת שבאופן כללי השיעורים התנהלו באופן חיובי והיו בסדר, כמובן, שמאחר וזוהי הפעם הראשונה שאני נכנסתי לבד ללמד את הכיתות האחרות, הם לא מכירים אותי, וכמורה מחליפה הם מרגישים יותר "משוחררים", אבל יחד עם זאת ניסיתי להראות קשיחות, שתהיה משמעת ושילמדו. ולהעביר להם את המסר שזה לא שיעור חופשי.

באחת הכיתות שאליה נכנסתי, אני יכולה לציין שהשיעור התנהל בצורה טובה, הכיתה הייתה שקטה, לא היו הפרעות, אפילו בזמן שעבדו בחוברת.

לעומת זאת, בכיתת האם שבה לימדתי הילדים היו קצרי רוח, חסרי סבלנות ולא היו רגועים. התמודדתי עם בעיות משמעת, ונאלצתי להפסיק לעתים קרובות את השיעור כדי שיהיה שקט, והיה קצת קשה לאסוף את כולם לזמן למידה. אני מאמינה שהסיבה נבעה מכך שהמחנכת שלהם כבר יומיים לא הייתה וקשה לילדים בכיתה א' להיות בלי המחנכת שלהם. אבל בסופו של דבר התלמידים נרגעו והצלחתי להעביר את החומר.

גם שהייתי צריכה להתמודד עם בעיות משמעת, ניסיתי להתמודד איתן בדרך חיובית, לא צעקתי, הייתי נעימה, והשתמשתי בחיזוקים כדי לרכז אותם ללמידה.

אני חושבת שהילדים נהנו שהוזמנו לקדמת הכיתה, ולעמוד מתחת לציר המספרים, ולכן זה גרם להם לשתף פעולה יותר, ובדרך זו יצרתי עניין ומעורבות אצל התלמידים.

כמו בכל שיעור, אני מקפידה על שפה תקינה, זה מאוד חשוב. במיוחד בכיתות הנמוכות שהם מתחילים לרכוש את הידע בקריאה ובכתיבה, ונוטים להשתמש במילים ששמעו.

אני חושבת שבכל הכיתות ארגון הזמן היה טוב, הפעלתי שיקול דעת בפעילויות שהעברתי. בשתי הכיתות האחרות לא היה לי מערך שיעור, אבל הכרתי את החומר שעלי ללמד את התלמידים, הייתי גמישה בשיעורים והם יוכלו להתקדם הלאה בשיעור הבא.

בכיתת האם, חלק מהתלמידים התקשו בהבנת המילה "הפרש" שבדף העבודה, ולכן הייתי צריכה להסביר להם מספר פעמים. כמובן שעברתי ביניהם כדי לראות שאכן הם מבינים את ההוראות דף העבודה, ומבצעים אותם.

בזמן שהם עבדו הכיתה הייתה שקטה, ולתלמידים היה מספיק זמן לעבודה עצמית.

טוב, חברים אני מצרפת לכם את דף העבודה שחולק.

שיעור בנושא - בעיות חיבוריות

שלום לכולם,

היום לימדתי שיעור בחשבון, הנושא היה בעיות חיבוריות, כן חברים  ככה זה נקרא בכיתה א', מה שפעם קראנו לזה בעיות מילוליות, גם אני הופתעתי. זאת הפעם הראשונה שאני מלמדת נושא זה, לכן היה חשוב לי לקבל טיפים מהמורה המאמנת, וללמוד איך אני בכלל מתחילה.

מודה, זה קצת מלחיץ... אבוי!!! אבל, לקחתי נשימה עמוקה  והסתכלתי קדימה, ואמרתי לעצמי שאני חייבת ללמד, גם אם זה לא יהיה שיעור מוצלח, אני אלמד מהטעויות ואתקן להבא.

בנוסף, מי לדעתכם הפתיע אותי בשיעור שאני אמורה ללמד בעיות חיבוריות???, המורה הפדגוגי!!! 

כן, הוא המורה שבוחן אותי במהלך השיעורים במשך כל השנה. נו, ודווקא בשיעור הראשון שלי בנושא, הוא מחליט, בלי לחשוב פעמיים ובלי להתבלבל, אומר לי שהוא בא לצפות בשיעור שלי. אז, שוב התמלאתי בפחדים וחששות.

בתחילת השיעור רשמתי על הלוח בעיה חיבורית, ואמרתי לתלמידים שנתרגל בעיות חיבוריות. ביקשתי מאחד הילדים לגשת ללוח, ולקרוא את התרגיל, ולאחר מכן המחשתי את תרגיל החיבור עם מחקים, אחת השאלות ששאלתי את התלמידים היה: לאלון היו 5 מחקים, הוא קיבל עוד 7, כמה מחקים יש לאלון?

נתתי לילד מחקים בהתאם, וביקשתי שיסמן בשאלה מה החלק הראשון של התרגיל ומה החלק השני, (את מילות המפתח שנוכל לזהות באיזה סוג תרגיל מדובר,חיבור או חיסור).וכמובן את מילת המפתח שבאמצעותה ניתן להבין האם זה תרגיל חיבור או חיסור. לאחר מכן שוחחתי עם התלמידים, ופתרנו עוד תרגיל.

בהמשך חילקתי להם דף עבודה, שהיה מעין סיכום השיעור כדי לראות האם הם הבינו את החומר.

 כמובן שבזמן עבודה עצמית חשוב לי לעבור בין התלמידים לראות שאכן הם מבינים את השאלות, ובמידה ויש צורך  צריך להפסיק את עבודתם, ולהסביר שוב את המשימה ועליהם לבצע אותה פעם נוספת.

אז מה למדתי מהשיעור!















חשוב לי ללמד בשפה תקינה ועשירה, מאחר וזהו שיעור חשבון, אז לא לימדתי אותם מושגים הקשורים לנושא, היות ומדובר בילדים בכיתה א', הלמידה אמורה להיות יותר חווייתית, נעימה יותר ועל כך שמתי דגש.

 חשוב לי לשתף את הילדים שירגישו שהם שותפים ויהיו קשובים לנעשה בשיעור, להציג את התרגיל באופן מוחשי, ולכן נעזרתי במחקים וגם בשטרות של כסף מנייר.

במהלך השיעור דיברתי עם התלמידים בשפה תקינה, היות וזה לא שיעור שפה, אז לא שוחחתי בשפה גבוהה מידי ועשירה. בגלל שזאת הפעם הראשונה שאני מעבירה שיעור בנושא, אז מרוב לחץ שהייתי נתונה בו, דיברתי יותר מידי, ולכן התלמידים לא הספיקו לתרגל את דף העבודה. 

השאלה שרשמתי על הלוח הייתה אולי שאלה קשה, היו בה חלקים רבים, והתלמידים היו צריכים להתמודד עם קריאה, הבנה, וחישוב התרגיל, וזה קצת יותר מידי לתלמיד כיתה א'.

כאשר אני שומעת את המשוב שקיבלתי, אני חושבת שהייתי צריכה להתחיל בתרגיל לדוגמה ולפתור ביחד עם התלמידים, ואז לתת להם לנסות לפתור תרגילים באופן עצמאי.

אחרי כמה דקות לחזור ולפתור יחד בכיתה תרגיל מדף העבודה.

 אם הייתי פועלת בדרך זו, התלמידים היו פחות חסרי מנוחה, וקשובים לדבריי. קצת נסחפתי.

אני חושבת שבשיעור לא הייתי גמישה, כל כך רציתי מאד שהתלמידים יבינו וידעו איך לרשום תשובה מלאה.

למרות שהייתי בלחץ, חשוב היה לי להסביר להם והמשכתי גם לאחר הצלצול להפסקה, ושוב חפרתי להם איך כותבים תשובה מלאה, טוב אין מה לעשות, גם זה קורה :).

אבל זה היה גם מצחיק, קצת הגזמתי, לא נורא. אל דאגה התלמידים בסוף יצאו להפסקה, אני לא עד כדי כך רעה...

מה שכן התלמידים נהנו ששיתפתי אותם והבאתי להם את ההמחשות.

היות ולא נשאר לתלמידים זמן להכין את דף העבודה, הודעתי להם שאלה הם שיעורי בית, ונבדוק אותם בשיעור הבא. 

אני חושבת שארגון השיעור היה בסדר, אבל היה קצת פער בין התכנון לבין הביצוע.

אני שמחה שהצלחתי להעביר את השיעור הזה, למרות הטעויות, כי אני למדתי איך לגשת ואיך ללמד את הנושא, ואני בטוחה שבשיעור הבא אני כבר אשתפר.

גם אם השיעור לא הלך כמתוכנן יצאתי מהשיעור בהרגשה מחוזקת, ולא חוששת ללמד, ולא כול שיעור מתנהל כמתוכנן. יש גם פקשוש.

אני חושבת שההמחשות היו מוצלחות, וחשוב להמחיש לתלמידים במיוחד בשיעורי חשבון ובכיתות הנמוכות, כאשר הם רואים באופן מוחשי קל להבין יותר.

וכהרגלי, אני מצרפת את דף העבודה.

שיעור בנושא - חכם בשמש

שלום קוראים יקרים,

לקראת יציאת התלמידים ל"חופש הגדול", החלטתי ללמד  את כללי "חכם בשמש", הלקוח מערוץ הילדים, מטרתו של השיעור הייתה ללמד את הילדים כללים שצריכים לדעת כדי להגן על עצמם ולחזור בריאים ושלמים להמשך הלימודים בשנה הבאה.

אז, זהו השיעור האחרון לקראת סוף השנה, אני לחוצה ומתרגשת.

אני מלאה ברגשות מעורבים, מצד אחד חוששת, ומאידך מתרגשת, השנה אני מסיימת את לימודי, ובשנה הבאה אני אהיה מורה מחנכת בישראל, וזו אחריות גדולה.

אבל, לפני שזה יקרה, אתאר לכם בקצרה את השיעור.

הכנתי מראש כרטיסיות של חכם בשמש, וכל כרטיסיה הכילה את האות הראשונה של כל מילה.

בתחילת השיעור זימנתי שבעה תלמידים שיציגו בפנטומימה את המילה שהופיעה בכרטיס שקיבלו. לדוגמה: ילד הציג "חיפוש צל", ולאחר שהתלמידים ניחשו את המילה, רשמתי אותה על הלוח.

בהמשך חילקתי להם את מילות השיר: "חכם בשמש", ואז הרגשתי שהתלמידים מתפזרים והולכים לאיבוד. הם התחילו לקרוא לבד את השיר, וביקשתי שיקראו בשקט,  וכמובן למספר את הטקסט, ולמשימה זו הקצבתי מספר דקות מעטות.

בסיום, ניסיתי שכול ילד יקריא משפט מהשיר, אבל, היה רעש, והילדים לא היו רגועים, טוב, הם כבר מרגישים את החופש הגדול, אז למי יש חשק עוד ללמוד.....

ניסיתי שוב את מזלי, ושיניתי את המשימה, כול קבוצה תקריא שני משפטים, ושוב לצערי ההשתתפות היתה חלקית. לכן הטלתי משימה נוספת, למרקר את ניקוד השיר, ובניקוד, אני יודעת שהם עדיין קצת מתקשים ויקח להם יותר זמן לסיים, כל תלמיד שסיים, ימשיך למרקר בצבע שונה את החרוזים מהשיר. וראו איזה  פלא, במשימה זו התלמידים אפילו נהנו. :)

בזמן שהם עבדו, עברתי ביניהם וראיתי שהם מבצעים בדייקנות את המשימה. בסיום בדקנו כיתתית את החרוזים, שמצאו בשיר, זימנתי תלמידים ללוח שיסמנו את החרוז של השיר המוקרן על הלוח.

שאלתי איזה סוג טקסט זה, מדעי, שיר, סיפור, ומה המאפיינים של שיר, גם בחלק הזה של השיעור התלמידים השתתפו באופן פעיל, וענו תשובות נכונות לשאלות. ועדיין היו תלמידים שהתעקשו להמשיך לקרוא את השיר.

לקראת סיום השיעור חילקתי להם שני דפים, בדף אחד תמונה של בובה בלי בגדים, ובדף השני בגדי  קיץ וחורף עם פרצופים של ילד וילדה. הילדים היו צריכים להתאים את הבגדים ולהלביש אותם בהתאם.

 מה למדתי מהשיעור!

אני חושבת  שבמהלך השיעור הייתי גמישה, וקיבלתי החלטות בזמן אמת, כי בזמן השיעור התלמידים יכולים לסחוף אותך למקומות אחרים, והשיעור הוא דינמי, תמיד צריכים להיות עם היד על הדופק ולדעת לכוון בהתאם, ולא להיגרר לשיחות על סרט שצפו אתמול.., וכמו לכול מורה ותיקה, גם אצלי זה קרה, שמתי לב  שמהלך השיעור לא זורם בכיוון שאליו כיוונתי, לא התייאשתי, זרמתי איתם על מנת שהילדים יהיו מרוכזים ולא לאבד אותם, והצלחתי להחזיר אותם להמשך השיעור, הם היו כמו גדולים :).

אני מודה שלקח לי זמן עד ששיניתי מהלך. טוב, אני עדיין בכל זאת לומדת, ואל תהיו קשים איתי :).

כמו בכול שיעור המורה צריך לעודד שיח בינו לבין התלמידים, אבל חשוב לשים לב שניסוח השאלות יתאים לרמתם ולגילם של התלמידים ולהקפיד על שפה תקינה ועשירה. אי אפשר לשאול תלמיד בכיתה א', מיהו אבוחצירה? ולכן הנושא שבחרתי הוא קליל, "חכם בשמש". אבל השיחה לא התרוממה לגבהים כפי שציפיתי, התנהל דיון והיה שיתוף פעולה מצדם.

טוב, אז עכשיו אין מה לעשות, מידי פעם צריך להשתמש במונח פדגוגי, (בכול זאת אני סטודנטית להוראה), ואומר שההקשבה שלי הייתה הקשבה כנה וממוקדת, אני לא קוטעת את התלמידים בעת מתן תשובה. אני מקדישה זמן, לאחר כל שאלה אני ממתינה מספר שניות, אני מתייחסת ושואלת על תוכן הלימוד, אני מפתחת חשיבה, כאשר אני שואלת, אני מציעה להם: "תנסו לחשוב מעבר לכתוב", תוכל להסביר לי בבקשה", לפעמים אני פונה לתלמידים ושואלת אותם, או פונה לכיתה ושואלת.

לדעתי ארגון הזמן היה טוב, אני חושבת שהפעלתי שיקולים נכונים מבחינת לוח הזמנים. לא דחסתי פעילויות רבות בשיעור (בכל זאת למדתי משיעורים קודמים שלא להעמיס הרבה), והצלחתי לעמוד בלוח הזמנים. 

אני מצרפת את דף העבודה שחילקתי לתלמידים, את הסיפור, ואת הכרטיסיות, תהנו.... 

המשך שבוע עבודה מעשי

שלום קוראים יקרים,

היום ארצה לשתף אתכם, נו תחשו, טוב אז, כמובן ב... עוד שיעור שלימדתי במסגרת שבוע עבודה מעשי. היום לימדתי את התלמידים בנושא, וכמובן חשבון, זוכרים את יחידת ההוראה שדיברתי עליה בפוסט הקודם, אז זהו השיעור השני מתוך יחידת ההוראה.

חזרה לתחום ה-20 לפני ואחרי.

מטרת השיעור לתרגל את התלמידים במושגים: "לפני ואחרי". מושגים אלה שימושיים מאד בחשבון, ובכלל גם בנושאים אחרים.

וכדי לא לעייף אתכם, אתאר לכם בקצרה את מהלכו של השיעור:

פתחתי בהזמנה של מספר תלמידים לקדמת הכיתה, כול תלמיד קיבל כרטיס שעליו רשום מספר, ופניתי לשאר תלמידי הכיתה ושאלתי אותם איזה מספר בא לפני מי, השאלות היו : אם אני מספר 10 מי בא לפני, ומי בא אחרי, והילדים ענו וציינו את שמות התלמידים שהחזיקו את הכרטיסיות. חמודים. דוגמה נוספת, אילו מספרים באים לפני ואחרי המספר 3.

לעבודה עצמית ולתירגול חילקתי לתלמידים דף עבודה בנושא, היה חשוב להשאיר לתלמידים זמן לעבודה עצמית על מנת שיתרגלו את המושגים.

עשר דקות לפני תום השיעור, שאלתי את התלמידים מה למדו היום, האם יש משהו חדש שלמדו, עברנו על דף העבודה, ועשיתי להם חידון קצר.

אז מה למדתי מהשיעור!

כמו בכל שיעור שסיימתי, אני תמיד חושבת על נקודות לשימור ונקודות לשיפור. בכלל, בכל שיעור אני מנסה לשתף את התלמידים ולערב אותם, זה מאוד חשוב, שיהיו אקטיביים ולא פסימיים, ובדרך זו אני ממזערת את בעיות המשמעת, ומנסה לשמור על הרגלי למידה.

כאשר אני חושבת על מהלכו של השיעור אני חושבת שהתלמידים שיתפו פעולה בפעילויות, וזאת בגלל שהם היו מעורבים, אני חושבת שהתלמידים נהנו יותר מהפעילות בתחילת השיעור, כאשר זימנתי תלמידים לקדמת הכיתה.

אני מנסה לשמור על לוח זמנים שהצבתי, ולמזער פער בין תכנון המערך לביצועו. נכון שלא תמיד השיעור הולך חלק, אבל חשוב לי לדעת איך לנווט, ולהצליח להעביר את רוב החומר כפי שתוכנן מראש במערך השיעור.

כמו כן, בכל שיעור אני משתדלת לשוחח עם התלמידים בשפה תקינה, ועשירה. הייתה אווירה לימודית, אקלים כיתתי מיטבי, ניסוח השאלות התאימו לרמתם, לא שאלתי שאלות מעבר להבנתם, והשאלות היו די קלות, ולכן לדעתי ברגע שהניסוח מתאים לחתך גיל ולרמה של התלמידים יכול להיווצר משוב שיח מקדם למידה, ואני חושבת שזה לא רק קידם את הבנתם בנושא, אלא חיזק את מיומנויות החשיבה שלהם.

אני חושבת שבשיעור זה לא הייתי צריכה להיות גמישה יותר מידי, כי השיעור זרם לכיוון שאליו כיוונתי.

אני מנסה להפעיל שיקול דעת בארגון ובזמן, אני מחשבת כמה דקות אקדיש לכל משימה, ולוקחת בחשבון "הפתעות" שעלולות להופיע. יחד עם זאת אני מנסה לשלב מגוון פעילויות כדי שכול ילד יוכל לבוא לידי ביטוי, כי לכל ילד יש סגנון קליטה שונה, חזותי-ויזואלי, שמעתי, תנועתי.

אני משתדלת להיות עקבית בכול שיעור, ולא אחדש לכם אם אפרט בכתב, להיות עקבי זה מאוד חשוב במיוחד כשאנו מתעסקים עם ילדים, לא כדאי לערער אותם ולשנות הרגלי למידה.

עד כאן חברים, סיימתי עוד שיעור בחשבון, אני חושבת שהצלחתי להעביר שיעור רצוף ולא הייתי צריכה להתמודד עם בעיות משמעת, ההקניה הייתה יחסית קצרה, וניתן להם זמן עבודה לתירגול.

וכמובן אני חושבת שבפעם הבאה אעלה קצת את רמת השאלות, כי, מנסיוני זה היה קל מידי :)

 אני רושמת לכם את החידון ששאלתי בכיתה.

חידון קצר על מי אני:

אני נמצא לפני 4 ואחרי 2, מי אני? ____

אני נמצא בין 7 ל-9, מי אני? ____

אני נמצא אחרי 8 ולפני 10, מ אני? ____

אני נמצא בין 5 ל-7, מי אני? ____

אני נמצא לפני 3 ואחרי 1, מי אני? ____

את דף העבודה אני לא יכולה לצרף, אבל אתאר לכם כיצד הכנתי אותו. 

בדף היו עננים, ועל כול ענן היו רשומים שני מספרים, התלמיד צריך להשלים את המספר שחסר. 

דוגמה: 5__3, 6___8 ועוד.