שלום לכולם,
היום לימדתי שיעור בחשבון, הנושא היה בעיות חיבוריות, כן חברים ככה זה נקרא בכיתה א', מה שפעם קראנו
לזה בעיות מילוליות, גם אני הופתעתי. זאת הפעם הראשונה שאני מלמדת נושא זה, לכן היה
חשוב לי לקבל טיפים מהמורה המאמנת, וללמוד איך אני בכלל מתחילה.
מודה, זה קצת מלחיץ... אבוי!!! אבל, לקחתי
נשימה עמוקה והסתכלתי קדימה, ואמרתי לעצמי
שאני חייבת ללמד, גם אם זה לא יהיה שיעור מוצלח, אני אלמד מהטעויות ואתקן להבא.
בנוסף, מי לדעתכם הפתיע אותי בשיעור שאני
אמורה ללמד בעיות חיבוריות???, המורה הפדגוגי!!!
כן, הוא המורה שבוחן אותי במהלך השיעורים במשך
כל השנה. נו, ודווקא בשיעור הראשון שלי בנושא, הוא מחליט, בלי לחשוב פעמיים ובלי להתבלבל,
אומר לי שהוא בא לצפות בשיעור שלי. אז, שוב התמלאתי בפחדים וחששות.
בתחילת השיעור רשמתי על הלוח בעיה חיבורית,
ואמרתי לתלמידים שנתרגל בעיות חיבוריות. ביקשתי מאחד הילדים לגשת ללוח, ולקרוא את התרגיל,
ולאחר מכן המחשתי את תרגיל החיבור עם מחקים, אחת השאלות ששאלתי את התלמידים היה: לאלון היו 5 מחקים, הוא קיבל עוד 7, כמה
מחקים יש לאלון?
נתתי לילד מחקים בהתאם, וביקשתי שיסמן בשאלה
מה החלק הראשון של התרגיל ומה החלק השני, (את מילות המפתח שנוכל לזהות באיזה סוג תרגיל מדובר,חיבור או חיסור).וכמובן את מילת המפתח שבאמצעותה ניתן להבין
האם זה תרגיל חיבור או חיסור. לאחר מכן שוחחתי עם התלמידים, ופתרנו עוד תרגיל.
בהמשך חילקתי להם דף עבודה, שהיה מעין סיכום
השיעור כדי לראות האם הם הבינו את החומר.
כמובן שבזמן עבודה עצמית חשוב לי לעבור בין התלמידים לראות שאכן הם מבינים
את השאלות, ובמידה ויש צורך צריך להפסיק את עבודתם, ולהסביר שוב את המשימה ועליהם לבצע
אותה פעם נוספת.
אז מה למדתי מהשיעור!
חשוב לי ללמד בשפה תקינה ועשירה, מאחר וזהו שיעור חשבון, אז לא לימדתי אותם מושגים הקשורים לנושא, היות ומדובר בילדים בכיתה א', הלמידה אמורה להיות יותר חווייתית, נעימה יותר ועל כך שמתי דגש.
חשוב לי לשתף את הילדים שירגישו שהם שותפים ויהיו
קשובים לנעשה בשיעור, להציג את התרגיל באופן מוחשי, ולכן נעזרתי במחקים וגם בשטרות
של כסף מנייר.
במהלך השיעור דיברתי עם התלמידים בשפה תקינה,
היות וזה לא שיעור שפה, אז לא שוחחתי בשפה גבוהה מידי ועשירה. בגלל שזאת הפעם הראשונה
שאני מעבירה שיעור בנושא, אז מרוב לחץ שהייתי נתונה בו, דיברתי יותר מידי, ולכן התלמידים
לא הספיקו לתרגל את דף העבודה.
השאלה שרשמתי על הלוח הייתה אולי שאלה קשה,
היו בה חלקים רבים, והתלמידים היו צריכים להתמודד עם קריאה, הבנה, וחישוב התרגיל, וזה
קצת יותר מידי לתלמיד כיתה א'.
כאשר אני שומעת את המשוב שקיבלתי, אני חושבת
שהייתי צריכה להתחיל בתרגיל לדוגמה ולפתור ביחד עם התלמידים, ואז לתת להם לנסות לפתור
תרגילים באופן עצמאי.
אחרי כמה דקות לחזור ולפתור יחד בכיתה תרגיל
מדף העבודה.
אם הייתי פועלת בדרך זו, התלמידים היו פחות חסרי
מנוחה, וקשובים לדבריי. קצת נסחפתי.
אני חושבת שבשיעור לא הייתי גמישה, כל כך רציתי
מאד שהתלמידים יבינו וידעו איך לרשום תשובה מלאה.
למרות שהייתי בלחץ, חשוב היה לי להסביר
להם והמשכתי גם לאחר הצלצול להפסקה, ושוב חפרתי להם איך כותבים תשובה מלאה, טוב אין
מה לעשות, גם זה קורה :).
אבל זה היה גם מצחיק, קצת הגזמתי, לא נורא.
אל דאגה התלמידים בסוף יצאו להפסקה, אני לא עד כדי כך רעה...
מה שכן התלמידים נהנו ששיתפתי אותם
והבאתי להם את ההמחשות.
היות ולא נשאר לתלמידים זמן להכין את דף
העבודה, הודעתי להם שאלה הם שיעורי בית, ונבדוק אותם בשיעור הבא.
אני חושבת שארגון השיעור היה בסדר, אבל
היה קצת פער בין התכנון לבין הביצוע.
אני שמחה שהצלחתי להעביר את השיעור הזה,
למרות הטעויות, כי אני למדתי איך לגשת ואיך ללמד את הנושא, ואני בטוחה שבשיעור הבא
אני כבר אשתפר.
גם אם השיעור לא הלך כמתוכנן יצאתי מהשיעור
בהרגשה מחוזקת, ולא חוששת ללמד, ולא כול שיעור מתנהל כמתוכנן. יש גם
פקשוש.
אני חושבת שההמחשות היו מוצלחות, וחשוב
להמחיש לתלמידים במיוחד בשיעורי חשבון ובכיתות הנמוכות, כאשר הם רואים באופן מוחשי
קל להבין יותר.
וכהרגלי, אני מצרפת את דף העבודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה