יום רביעי, 8 באוקטובר 2014

שיעור בנושא - חכם בשמש

שלום קוראים יקרים,

לקראת יציאת התלמידים ל"חופש הגדול", החלטתי ללמד  את כללי "חכם בשמש", הלקוח מערוץ הילדים, מטרתו של השיעור הייתה ללמד את הילדים כללים שצריכים לדעת כדי להגן על עצמם ולחזור בריאים ושלמים להמשך הלימודים בשנה הבאה.

אז, זהו השיעור האחרון לקראת סוף השנה, אני לחוצה ומתרגשת.

אני מלאה ברגשות מעורבים, מצד אחד חוששת, ומאידך מתרגשת, השנה אני מסיימת את לימודי, ובשנה הבאה אני אהיה מורה מחנכת בישראל, וזו אחריות גדולה.
אבל, לפני שזה יקרה, אתאר לכם בקצרה את השיעור.

הכנתי מראש כרטיסיות של חכם בשמש, וכל כרטיסיה הכילה את האות הראשונה של כל מילה.
בתחילת השיעור זימנתי שבעה תלמידים שיציגו בפנטומימה את המילה שהופיעה בכרטיס שקיבלו. לדוגמה: ילד הציג "חיפוש צל", ולאחר שהתלמידים ניחשו את המילה, רשמתי אותה על הלוח.
בהמשך חילקתי להם את מילות השיר: "חכם בשמש", ואז הרגשתי שהתלמידים מתפזרים והולכים לאיבוד. הם התחילו לקרוא לבד את השיר, וביקשתי שיקראו בשקט,  וכמובן למספר את הטקסט, ולמשימה זו הקצבתי מספר דקות מעטות.
בסיום, ניסיתי שכול ילד יקריא משפט מהשיר, אבל, היה רעש, והילדים לא היו רגועים, טוב, הם כבר מרגישים את החופש הגדול, אז למי יש חשק עוד ללמוד.....
ניסיתי שוב את מזלי, ושיניתי את המשימה, כול קבוצה תקריא שני משפטים, ושוב לצערי ההשתתפות היתה חלקית. לכן הטלתי משימה נוספת, למרקר את ניקוד השיר, ובניקוד, אני יודעת שהם עדיין קצת מתקשים ויקח להם יותר זמן לסיים, כל תלמיד שסיים, ימשיך למרקר בצבע שונה את החרוזים מהשיר. וראו איזה  פלא, במשימה זו התלמידים אפילו נהנו. :)
בזמן שהם עבדו, עברתי ביניהם וראיתי שהם מבצעים בדייקנות את המשימה. בסיום בדקנו כיתתית את החרוזים, שמצאו בשיר, זימנתי תלמידים ללוח שיסמנו את החרוז של השיר המוקרן על הלוח.
שאלתי איזה סוג טקסט זה, מדעי, שיר, סיפור, ומה המאפיינים של שיר, גם בחלק הזה של השיעור התלמידים השתתפו באופן פעיל, וענו תשובות נכונות לשאלות. ועדיין היו תלמידים שהתעקשו להמשיך לקרוא את השיר.
לקראת סיום השיעור חילקתי להם שני דפים, בדף אחד תמונה של בובה בלי בגדים, ובדף השני בגדי  קיץ וחורף עם פרצופים של ילד וילדה. הילדים היו צריכים להתאים את הבגדים ולהלביש אותם בהתאם.



 מה למדתי מהשיעור!




אני חושבת  שבמהלך השיעור הייתי גמישה, וקיבלתי החלטות בזמן אמת, כי בזמן השיעור התלמידים יכולים לסחוף אותך למקומות אחרים, והשיעור הוא דינמי, תמיד צריכים להיות עם היד על הדופק ולדעת לכוון בהתאם, ולא להיגרר לשיחות על סרט שצפו אתמול.., וכמו לכול מורה ותיקה, גם אצלי זה קרה, שמתי לב  שמהלך השיעור לא זורם בכיוון שאליו כיוונתי, לא התייאשתי, זרמתי איתם על מנת שהילדים יהיו מרוכזים ולא לאבד אותם, והצלחתי להחזיר אותם להמשך השיעור, הם היו כמו גדולים :).

אני מודה שלקח לי זמן עד ששיניתי מהלך. טוב, אני עדיין בכל זאת לומדת, ואל תהיו קשים איתי :).
כמו בכול שיעור המורה צריך לעודד שיח בינו לבין התלמידים, אבל חשוב לשים לב שניסוח השאלות יתאים לרמתם ולגילם של התלמידים ולהקפיד על שפה תקינה ועשירה. אי אפשר לשאול תלמיד בכיתה א', מיהו אבוחצירה? ולכן הנושא שבחרתי הוא קליל, "חכם בשמש". אבל השיחה לא התרוממה לגבהים כפי שציפיתי, התנהל דיון והיה שיתוף פעולה מצדם.

טוב, אז עכשיו אין מה לעשות, מידי פעם צריך להשתמש במונח פדגוגי, (בכול זאת אני סטודנטית להוראה), ואומר שההקשבה שלי הייתה הקשבה כנה וממוקדת, אני לא קוטעת את התלמידים בעת מתן תשובה. אני מקדישה זמן, לאחר כל שאלה אני ממתינה מספר שניות, אני מתייחסת ושואלת על תוכן הלימוד, אני מפתחת חשיבה, כאשר אני שואלת, אני מציעה להם: "תנסו לחשוב מעבר לכתוב", תוכל להסביר לי בבקשה", לפעמים אני פונה לתלמידים ושואלת אותם, או פונה לכיתה ושואלת.

לדעתי ארגון הזמן היה טוב, אני חושבת שהפעלתי שיקולים נכונים מבחינת לוח הזמנים. לא דחסתי פעילויות רבות בשיעור (בכל זאת למדתי משיעורים קודמים שלא להעמיס הרבה), והצלחתי לעמוד בלוח הזמנים. 


אני מצרפת את דף העבודה שחילקתי לתלמידים, את הסיפור, ואת הכרטיסיות, תהנו.... 
























אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה